מיומנה של מיילדת בית - לידות בית בישראל 2011"יומנה של מיילדת בית" הוא תיאור תמונת מצב של לידות הבית בישראל 2011, כפי שמתארת מיילדת הבית ענת תל אורן.
לכל ציבור יולדות הבית, למיילדות, לדולות ולכל מי שלבו קרוב לנושא, חשוב לי ליידע אתכם, לשתף, לחלוק ולהיות בשקיפות מלאה לגבי כל מה שעובר עלינו, מיילדות הבית, לאחרונה.
כידוע, מיילדות הבית בישראל עובדות ללא ביטוח אחריות מקצועית, לא משום שאינן מעוניינות בו, אלא בעקבות סירובן של חברות הביטוח בארץ ובעולם לבטח אותן. אנו קבוצה קטנה הכוללת שמונה עשרה מיילדות בלבד. עבור חברות הביטוח לא כלכלי לבטח אותנו, לא כל שכן לנוכח העובדה שהתחום המיילדותי הוא הסקטור הנתבע ביותר ברפואה ושסכומי הפיצויים מרקיעי שחקים - מדובר במיליוני שקלים. ברור שאילו היה ניתן ביטוח למיילדות הבית, מה שנראה בלתי אפשרי כעת, מחיר הפוליסה היה גבוה ביותר ולא ניתן היה לערוך לידות בית במחירים הנקובים כיום. בארצות הברית, במדינות שבהן יש ביטוח למיילדות הבית, מחיר הלידה יכול להגיע לאלפי דולרים בשל הפרמיות הגבוהות.
זה שנים רבות שאנו מנהלות מאבק מתמשך מול משרד הבריאות (שהתנער מאחריותו ללידות בית לחלוטין אך הוציא נוהל ללידות בית) ומול המפקח על הביטוח, ואף הוגש בג"ץ, אך לא נמצא פתרון. מתוך ייאוש גדול ערכו חלק ממיילדות הבית ביטוח בחברה שרלטנית שהתברר כחסר כל תועלת, וכספים רבים שהושקעו על ידי המיילדות ירדו לטמיון.
בפני מיילדות הבית עומדות שתי אופציות בלבד: האחת היא להפסיק לחלוטין את לידות הבית בישראל, והאחרת היא להמשיך לעבוד בתנאים הללו של היעדר ביטוח ובכך לסכן את העתיד הכלכלי של משפחותיהן. אנשי משפט ורופאים חושבים שזוהי "התאבדות" ושאנו מקריבות את עצמנו על מנת לאפשר ליולדת את הזכות האלמנטארית כל כך של בחירת מקום הלידה והמטפלים.
שתי מיילדות בית נוספות נמצאות כיום בתהליך של בירור מול משרד הבריאות ועל כל הפרה של הנוהל המיילדות נמצאות בסכנה של שלילת רישיון.
הנטייה הטבעית של בני האנוש היא להתעלם ולהדחיק דברים לא נעימים. כולנו רוצים לחשוב על לידה באופן חיובי ורומנטי, כעל חוויה מעצימה עבור היולדת והמיילדת. אכן, רוב הלידות הן כאלה, ולראיה קיימים אינספור סיפורי לידות מרגשים ומלאי הכרת תודה למיילדת, לדולה ולכל מי שתמך ונכח. לצערי הכול מתהפך בשניות כשמסיבה כלשהי יש תוצאה בלתי רצויה, ואילו הזעם מופנה למיילדת, מפני שהיא הסמכות המקצועית היחידה הניצבת מול האירוע הענק המתקרא לידת בית. ראו את תפילת המיילדות: "ברכני אבי שבשמים שאצליח בכל מעשי ידיי בטיפול ביולדות וולדותיהן, וסייעני ועזרני שאדע לאבחן אבחנות נכונות ואחליט החלטות נכונות בכל מהלך עבודתי כמיילדת, במשמרת זו ובמשמרות אחרות".
איני יודעת אם יש עוד מקצוע בעולם המספק שירות כזה, שמי שעוסקות בו מוכנות לחיות בתנאים של כוננות עשרים וארבע שעות ביממה, כולל שבתות, חגים ולילות. האם מישהו עצר לרגע לחשוב מהי המשמעות של התחייבות ליולדת, שלידתה יכולה להתחיל בכל רגע נתון משבוע 37 עד שבוע 42? האם מישהו מבין מהו המחיר המשפחתי של חוסר היכולת לנסוע בשבתות לטיולים ולהתרחק מאזור המגורים של היולדת, ושל ההכרח להיענות לכל קריאה במהלך אירועים משפחתיים ובמהלך ארוחות שבת? את המחיר הזה משלמות מיילדות הבית במסירות גדולה, מתוך אהבה גדולה למקצוע המיוחד הזה.
זוגות הפונים ללידות בית עוברים תהליך של הסכמה מדעת הכולל הסבר מפורט על יתרונותיה ועל חסרונותיה של הלידה בבית. הם חותמים על טופסי הסכמה ומודעים לכך שלידתם אינה מבוטחת. יש בבחירה זו משום קבלת אחריות מצד בני הזוג להחלטה, ובצדה כמובן חובת הזהירות והאחריות המוטלת על המיילדת המטפלת בלידה.
בימים אלו אחת ממיילדות הבית עוברת גיהינום, שלמעשה נמשך זה שנים, בעקבות תביעה שמוגשת נגדה על ידי בני זוג שיילדו בלידת בית. לצער כולנו נולדה תינוקת הסובלת משיתוק מוחין קשה. לאחר הלידה נעשתה החייאה בבית והתינוקת הועברה במהירות לבית החולים. בני הזוג קיבלו חוות דעת רפואית מפרופסור למיילדות ולגינקולוגיה הרצופה בעובדות לא נכונות לגבי מהלך הלידה, עם האשמה ברורה כלפי המיילדת שלטענתו לא זיהתה סימני מצוקה, למרות תיעוד של האזנה בדופלר עם דופק תקין לאורך מהלך הלידה.
באותה תקופה היו מיילדות הבית מבוטחות על ידי חברת מדנס. המשפחה דורשת סכום גבוה יותר מסכום הפוליסה וכעת רכושה הפרטי של המיילדת וחשבונות הבנק שלה נמצאים תחת עיקול. בני הזוג מסירים כל אחריות מהחלטתם ללדת בבית. הם טוענים שלא היו מודעים לסכנות, שלא הוסבר להם דבר ושהמיילדת "כישפה אותם". אין לי ספק שבכל שלב של הלידה, שארכה לא מעט שעות, יכלו ההורים להביע את רצונם לעבור לבית החולים והמיילדת הייתה נענית לבקשה זו ומלווה אותם.
משרד הבריאות ערך "ועדת בדיקה" והמיילדת לא נמצאה רשלנית. חשוב להבין שיש מצבים מיילדותיים בלתי נמנעים שבהם נגרם נזק, אולם הנזק אינו תוצאה של רשלנות מטפלים. אירועים כאלה מתרחשים בבתי חולים השכם והערב. ההבדל הגדול הוא שבבית החולים עומד מערך שלם של אנשי צוות, והאחריות, כמו גם הצער ועוגמת הנפש, מתחלקת בין כולם. בלידת בית עומדת מיילדת יחידה מול משפחה. היו סמוכים ובטוחים שבית החולים מעמיד סוללת עורכי דין במקרים שבהם לא הייתה רשלנות ומוגשת תביעה. בית המשפט יקבע אם הייתה רשלנות, ואם לא הוכחה רשלנות - התביעה תידחה.
מבחינת המחקר הרפואי אין ספק שלידות בית הן אופציה בטוחה וטובה עבור יולדות בריאות בסיכון נמוך שעברו מעקב הריון מסודר ושנמצאות עם מיילדת מוסמכת במרחק סביר מבית החולים, מיילדת שעובדת על פי רגולציה מוסדרת ועל פי כללי ההעברה לבית החולים. מחקרים רפואיים רבים גם מעידים על כך שלמרות הטכנולוגיה המתקדמת וההשגחה הקפדנית על לידות, שיעור שיתוק המוחין בקרב יילודים אינו משתנה. תודה לאל שמדובר בתופעה נדירה מאוד.
צר לי אם נגעתי בנושאים כואבים. אין לי כוונה לפגוע באף אחד. חשוב לי להעלות את הנושא בכנות ולפנות לציבור יולדות הבית שצריכות להתארגן ולפתוח, במקביל למאבק שלנו, במאבק על הזכות להיות מבוטחות בלידת בית.
לידות טובות ובריאות לכולן
שלכם
ענת תל-אורן - מיילדת בית
|
